בעקבות הרצאתו של פרופ' יואב יאיר

ביום חמישי 1/12/11 שמענו את הרצאתו של פרופ' יואב יאיר בנושא: דילמות והרהורים על קריאה בעידן הדיגיטאלי.

פרופ' יואב יאיר הינו דיקן פיתוח טכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה.

פרופ' יאיר פתח בשאלה מהי קריאה? לשם מה אנו קוראים?

כולנו מסכימים שקריאה מטרתה : רכישת ידע, העשרת הידע על העולם, העשרת עולמנו הפנימי, הפעלת הדמיון, מאפשרת ניתוק וחדווה של התבודדות.היום ניתן לקרוא ספרים במדיה הדיגיטאלית ולא רק ספרים מודפסים.הספרים הדיגיטאליים הפכו נגישים לכולם אפשר לקרוא אותם במחשב הנייד , באייפד, בנטבוק, באייפון ועוד.
האם הספרים המודפסים ייעלמו בקרוב? פרופ' יאיר טוען שצפוי קיום מקביל של ספרים דיגיטאליים ומודפסים לפחות עוד 25 שנה.לדעת פרופ' יואב יאיר הספר האלקטרוני הנייד מחולל מהפכה בדומה לזו של המצאת הדפוס ע" גוטנברג.

בעקבות מהפיכה זו עולות כמה שאלות:
מה יקרה לספריות? כיצד תיראה הספריה העתידית?
והתשובה:ספריה תשמש כמוקד מידע ותמיכה לחיפוש מקוון,לאתרי מדע ולארכיונים דיגיטאליים.הספריה תהפוך למקום מפגש ומרכז לקהילה. כדאי לאפשר ספריות ניידות.(קיימות במספר מקומות בארץ)
מה יקרה להוצאות לאור?
והתשובה:המולו"ת בעידן הדיגיטאלי הופכת לדבר לא פשוט ומלחיץ יש ענין של זכויות יוצרים,העתקות פיראטיות,העדפות של הציבור.הם יצטרכו להתמודד עם המהפיכה ולהוציא לאור גם ספרים דיגיטאליים.

מה היתרונות של ספרים דיגיטאליים באקדמיה?

והתשובה:נגישות, מאפשרים חיפוש-מציאת מידע רלוונטי,קריאה פעילה, עדכון מהיר של הטקסט, יכולת חיפוש מובנית, כל חומרי הלימוד על אותה פלטפורמה.

עולים גם החששות הבאים: האם התלמידים קוראים או רק סורקים-יוצר רדידות אין קריאה מעמיקה,הסחות דעת-אין מיקוד בטקסט.

בסיכום ההרצאה אמר פרופ' יאיר: "אנחנו בתקופת מעבר". ספרים דיגיטאליים הם הדבר הבא.יש להיערך לטווח הארוך.לחשוב על הקורסים העתידיים שיערכו.מחקרי שדה מקדימים ופיילוטים הם תנאי הכרחי להצלחה כמו-כן הכרה ולימוד מנסיונם של אחרים.

הרצאה מרתקת.
בבית הספר בו אני מלמדת אין עדיין שימוש בספרים דיגיטאליים. התלמידים משתמשים בספרים מודפסים העולים כסף רב.

לעיתים רחוקות מאוד ומורה אחד או שניים משתמש בספר דיגיטאלי להצגת נושא נלמד בשיעור .

לדעתי הספר הדיגיטאלי הוא אכן הדבר הבא.
משרד החינוך הרי אוסר בימינו לכתוב בספרים. תנו לילדים מחשבים בבית הספר ונוכל להשתמש בספרים הדיגיטאליים הקיימים. שימוש בספרים דיגיטאליים יכול לדעתי לשדרג את ההוראה ספרים שיקשרו לתחומים נוספים ולהפעלות יהיו הרבה יותר מעניינים ואינטראקטיביים.
השינוי אכן מתרחש לאט .כולי תקווה שבתי בת ה-10 תלמד באמצעות ספרים דיגיטאליים ובמקום לסחוב תיק עמוס בספרים. היא תקבל מענה בביה"ס או תיקח עימה את הטאבלט שלה...

לגבי ספרי קריאה יש לי בעיה, אני אוהבת ספרים מושבעת. אני קונה ספרי קריאה למרות שאני יכולה להשאילם בספריה העירונית.

אין כמו הזמן שאני מסתובבת בחנות הספרים הופכת בספרים ובוחרת את הספר שאקנה היום.

אין דבר המשמח אותי יותר מלהעביר את כרטיס האשראי שלי בחנות הספרים.

איך אוכל להניח על השידה שלי מכשיר אלקטרוני ולא ספר? איך אוכל להשוויץ ולומר שהורדתי את הספר של רם אורן ולא "רכשתי את הספר של רם אורן"?

לדעתי יקח זמן רב עד שספר דיגיטאלי יחליף ספר כתוב.
אנחנו עם הספר,לא?
ומה עם הציבור הדתי זה שבשבת לא יכול להשתמש בספר דיגיטאלי?

בעקבות הרצאתה של סיגל עצמון-מנהלת תכנית נחשון

סיגל עצמון - מנהלת תוכנית נחשון במט"ח .תוכנית נחשון , הוקמה לפני תשע שנים, קרן יד הנדיב 

המטרה הראשונה היתה לבדוק האם אפשר לקדם ילדים על ידי חונכות וירטואלית של חיילים?
זהו הפרוייקט הראשון של מט"ח עם תלמידים.התוכנית מיועדת לילדי הפריפריה – התלמידים פעילים דרך הבית , לומדים בלמידה סינכרונית במשך שעה וחצי. (לעיתים יותר תלוי במשתתפים)
מעבר לצרכים הלימודיים הבסיסיים מתמטיקה ופיזיקה ביולוגיה וכימיה ותנ"ך.  יש לתלמידים אפשרות להתייעצות עם סטודנטים לגבי העתיד.
מטרות הפרוייקט:
הגדלת התלמידים שניגשים לבגרות מוגברת  באמצעות  חונכות וירטואלית במתמטיקה , פיזיקה...
שיפור הישגי התלמידים
העלאת מוטיבציה של התלמידים וחיזוק הדימוי העצמי.
יצירת מקום מפגש המהווה מודל לחיקוי
מודל הפרוייקט:

·         לכל חונך יש שני תלמידים בקבוצה השייכים לאותו מורה

·         הקבוצות הומוגניות

·         כל הפעילות מתבצעת משעה חמש עד 11 בלילה כולל שישי ושבת.

·         כל תלמיד מחוייב כל שבוע למפגש של שעה וחצי עד שעתיים. זה יכול להיות גמיש. 

·         פרוייקט זה עובד עם ילדים שזקוקים לעבודה שוטפת.

·         התלמיד חייב להיות פעיל.

הלמידה סינכרונית – השיעורים בנויים כך שהילד מסביר את התרגיל ומבנה את הידע . הוא צריך להסביר .  אפשר גם להקליט את השיעורים .  לתת מענה לתלמידים , בעידן שלנו שמדבר על טכנולוגיות – צריך לחשוב בראש של התלמיד. ילד לא תמיד פנוי מיד אחרי בית ספר , יש לו אפשרות לקבל תמיכה מהבית.  חייבים לתת לתלמידים אפשרות לקבל מענה.

איך זה משתלב עם מערכת החינוך, תפיסה , מדיניות מערכת. קשר איכפתי של המורה לתלמיד

יש קשר עם המורים  החונך מקבל מייל וטלפון של המורה והוא יוצר את הקשר עם המורה. 

38% יוצרים קשר עם המורים , דווחו על עבודה מאד צמודה. 96% סיפרו שהחונך גילה אמפטיות . (היבט אישי)84% מהחניכים דיווחו שימליצו על הפרוייקט.  

תכנית זו מבורכת לדעתי והיא  תורמת גם לחונך וגם לחניך. אוכלוסיית היעד של התכנית הינה תלמידים שיש להם יכולת אך מסיבות שונות לא מצליחים לממש את יכולתם.

התכנית מאפשרת לתלמידים שידם אינה משגת שיעורי עזר בטכנולוגיה מתקדמת בכיתת לימוד וירטואלית המאפשרת לחניכים ולחונכים לשוחח ולכתוב בזמן אמת.

אך מדוע רק לתלמידים מצטיינים? שאלתי את עצמי בעקבות ההרצאה. באתר פרוייקט נחשון גיליתי שמט"ח מפעיל גם תכנית "פר"ח וירטואלית - התכנית חונכות וירטואלית נועדה לאפשר לבני נוער בעלי צרכים מיוחדים, ליצור קשר עם סטודנטים בוגרים, שאף להם צרכים מיוחדים. במהלך השנה כל תלמיד ותלמידה המשתתפים בתכנית, מתכתבים באמצעות הדואר האלקטרוני עם סטודנט או סטודנטית חונכים, המהווים חבר/ה בוגר/ת. כל סטודנט מקבל קבוצה של 4 תלמידים ומתכתב איתם על בסיס שבועי.

התלמידים מוזמנים לשתף את חבריהם הבוגרים בחייהם והסטודנטים תורמים מניסיונם האישי ומחוויות ההצלחה שלהם.

בביה"ס בו אני עובדת מתקיים פרוייקט חונכות  פר"ח  וסטודנטים מגיעים לבית הספר לחנוך את התלמידים ולתמוך בהם במהלך הלמידה.  ישנם גם סטודנטים החונכים את התלמידים בביתם , אך הפרוייקט הוא איננו וירטואלי. לו ניתן היה לחנוך את הילדים הבוגרים בבית הספר היסודי בדרך וירטואלית  תוך בקרה ומעקב של ביה"ס ורכזי פר"ח על התכנית והקשר בין החונכים לחניכים, הייתי רואה בכך צעד מבורך.