יום חמישי, 15 במרץ 2012

מערכת סביבה והוראה ד"ר רינה גפני

ד"ר גפני פתחה בסקירה של נסיונות לשילוב טכנולוגיה בהוראה למידה.
ד"ר גפני סיפרה שהיא  פתחה חברה פרטית יחד עם שותפים שנקראת lnet .המטרה: פיתוח כלים לעזרת המורה.
מערכת     SLN(Smat פלטפורמה לפיתוח,ניהול תכני למידה הוראה ולמידה.
מערכת הנותנת מגוון רחב של יכולות :פתוחה,גמישה ודינאמית.
אפשר ליבא בה תכני למידה. (כל מורה,יצרן תכנים יכול לבנות סביבת למידה ולנהל אותה)
פתוחה- להוסיף ,גמישות-כל דבר ,דינאמיות-טכנולוגיה

מה מאפיין את המערכת:
במערכת שלושה חלקים :
חלק ראשון-מאגר תכנים ,דינאמי משתנה ומתחדש כל הזמן יש בו מנגנון סינון,במאגר יש תבניות להכנת פרטי תוכן.
המאגר הוא שיתופי לכל המשתמשים. אפשר לייבא פריטים חדשים,פריטים ממאר כלשהו או ממאגר אלנט.
חלק שני-  סביבת הוראה אישית - בניית קורס,תזמון תכני הוראה,ניהול משימות,כלי מעקב ומשוב,דוחות.
חלק שלישי- סביבת למידה אישית -שיעורים,מבחנים,כלי תרגול וכלי חיפוש.
ניהול השיעור עם חומרים מאלנט:
סביבת הלמידה חייבת לכלול מחשב למורה וברקו
שלב א':פתיחה: הצגת רעיון ראשוני או התייחסות לשיעורי בית.
שלב ב': התנסות ותרגול שימוש בעזרים וכלים ממוחשבים,תרגול בספר או במחברת.
שלב ג': סיכום: הצגת עבודות ,הקרנה על הלוח.
מודלים לעבודה:
שיעור בכיתה
שיעור בחדר מחשבים
שיעורי בית
הדיאלוגים הם בין המורה לתלמידים ולא בין תלמידים לתלמידים.
הפורומים הם לצורך הלמידה.
המערכת עובדת בבתי ספר יסודיים: אנגלית ,שפה  ומתמטיקה ובתיכון : מתמטיקה ואזרחות.

כניסה למערכת:
באמצעות שם משתמש וסיסמא.
כשנכנסים למערכת המורה מקבל את רשימת הכיתות בהן הוא מלמד. המורה רואה האם התלמידים נכנסו למערכת.

כאשר נכנסים לאתר כיתה יש משימות פתוחות לתלמידים. (המורה מגדיר אותם לתלמידים כולל תאריכי ביצוע)
המורה רואה את העבודות שקיבל לבדיקה.
למורה יש כלי לניהול העבודות המורה בודק ונותן ציונים חלק מהעבודות נבדקות על-ידי המחשב.
המורה מקבל ממוצע ציונים של עבודות התלמידים.

המערכת מאשרת לבנות שיעור ובו כמה מהלכים. השיעור נבנה על-ידי איש תוכן.

פתרונות אלנט למורה המקוון:
נגישות מהירה למאגר תכנים.0סימולציות,הדגמות,שיעורים מקוונים,מטלות חקר פתוחות,תרגולים ומבחנים סגורים ופתוחים)
אפשרות להכנת פעילויות לימודיות -בחירה ממאגר תכנים,בניה והפקה בעזרת תבניות,אפשרויות התאמה "תפירה",תיכון,עדכון,שכפול
התאמה לשונות-אפשרות להקצאת מטלות שונות - בחירת הלומדים,המועד ומשך הזמן,תכנים ברמות קושי שונות.
מעקב והערכה מתמדת - הערכה איכותית,פרוטפוליו דיגיטאלי,הערכה כמותית,הערכה אישית,כיתתית ובית ספרית


המערכת  אינה  מחדשת ומציגה משהו מיוחד וחדש אינה מאפשרת שיתופיות
המערכת מאפשרת שיתוף ידע האם כל מורה מסוגל לשתף בידע שלו? האם כל השיעורים הם אכן שיעורים איכותיים?








יום חמישי, 9 בפברואר 2012

בעקבות הרצאתו של ד"ר דובי וייס-עת הדעת

ב15/12/11
שמענו את הרצאתו של ד"ר דובי וייס הפדגוג הראשי של "עת הדעת".ד"ר וייס הציג בפנינו 4 "באגים" בהם נתקל מורה בכיתה:
א. רמות – הקושי לתת מענה לשונות. המחקר אומר שיש 4 רמות , המורה לא יודעת את מי ללמד ומתקשה ללמד.
ב. משמעת ,שעמום – קושי ליצור עניין, וליצור למידה משמעותית כהבניית ידע בסביבה חברתית.כמות גדולה של תלמידים בכיתה אינה מאפשרת זאת.
ג. הערכה מעצבת-חוסר מידע בעיקר על התלמידים בהערכה מעצבת. המורה אינו יודע מה מצבם של התלמידים בתהליך הלמידה.
ד. פער בין המציאות הכיתתית והחוץ כיתתית – בית הספר הוא לאההכנה לחיים זה החיים. המקצוע החשוב שהתלמידים לומדים הוא "הלמידה". יש פער בלתי נסבל בין המציאות הכיתית והחוץ כיתתית שלא מאפשר לטפל בכישורי המאה ה- 21.
מתכנני "עת הדעת" החלו לחפש פתרונות.הם בחנו את 3 התקופות שהתפתחו במערכת החינוך: הגישה הבהביוריסטית = מכונות תירגול,הקוגנטיבית=לומדות ועידן הכלים הפתוחים והגישה הקונסטרוקטיביסטית לדעת ד"ר וייס "עת הדעת" כנראה מייצגת את העידן הרביעי במערכת החינוך.
הפתרון המערכתי של עת הדעת : אי אפשר להחליף את המורה ,עידן הכלים הפתוחים יכולים להתאים רק לבניית גינות ניצחון למורים בודדים שיכולים לקדם בצורה אפקטיבית ושיטתית לשליטה במקצועות הליבה. אין תחליף למורה המורה מנצח על סימפוניה פדגוגית.
אין מענה שייתן פתרון לארבעת הבאגים ויהיה ישים.
מורה לא יכול לפתח לבד מערכות טכנולוגיות.
נקודת המוצא הראשונה היתה תשתיות- מחשב נייד לכל תלמיד,מקרן,מחשב נייד למורה,חיבור לאינטרנט .יצירת סביבה שתאפשר איסוף מידע על התלמיד במהלך הלמידה,עזרה במהלך הלמידה.
תוכן- פתחו תכנים במקצועות הליבה.פירקו את הנושאים לתתי נושאים ושאלו מהו תהליך הלמידה המיטבי.
המורה מתחיל את השיעור בהצגת סרטון המציג בעיה, מתקיים דיון בעקבות הבעיה לאחר מכן התלמידים חוקרים את הבעיה במחשב (במתמטיקה משתמשים ביישומונים) התלמידים שולחים את החקר שלהם לגלריה,דנים שוב ומתרגלים.
תוכנת הניהול של עת הדעת –המורה יכול לחלק את הכיתה לקבוצות ומתאים את התכנים שיש ברשת .למורה יש אפשרות לסגור ולפתוח פעילויות, לסגור את התוכנה, לעקוב אחר עבודות התלמידים בסוף השיעור ניתן להסיק מסקנות.
כששאלים שאלות שיש יותר מתשובה אחת ומעמידים לפני התלמידים כלי חקר זה מפתח חשיבה.
תמיכה טכנית –תומך טכני של עת הדעת תמיכה פדגוגית –הדרכה לכל אחד ממקצועות הליבה

בחופשת הקיץ לפני כשנה התקשרה אלי מנהלת בית הספר שלי וביקשה ממני לנסוע לפגישה יחד עם רכזת התיקשוב שלנו ונציגים מהרשות המקומית לתל אביב להפגש עם נציגי "עת הדעת"
שם הציגו בפנינו את הגישות ואת התכנית התרשמנו מאוד מהתכנית כולנו חשבנו שהנה העידן החדש בחינוך לפנינו.
כדי למשוך אוכלוסייה דתית מקרב התושבים, השולחים את תלמידיהם לבתי ספר דתיים מחוץ לישוב הנחשבים "הישגיים" יותר ,הוחלט על ידי הנהלת בית הספר ועל ידי המועצה המקומית שבית ספרנו ישתלב בפרויקט "עת הדעת" מתוך מטרה לשווק את בית הספר כבית ספר מעודכן "טכנולוגית" וכבית ספר החותר להוביל את תלמידיו להישגים גבוהים ,בין היתר בעזרת שימוש בתוכנת "עת הדעת". חברת "עת הדעת" הביעה את הסכמתה להתקין את תוכנה (המתעדכנת באינטרנט דרך שרתי החברה), בבית הספר על אף שבבית הספר יש מחשבים נייחים בלבד. ואכן התכנית נכנסה אל בית ספרנו בתחילת אותה שנה בכיתה ד' בתחום המתמטיקה. התרגשות רבה נרשמה בקרב תלמידים, המורה ,ההורים, הרשות וההנהלה.
אך מהר מאוד ההתלהבות פחתה. התגלו המון קשיים בהפעלת התכנית בבית הספר כיוון שאין לבית הספר תומך טכני.
התלמידים למדו את נושא השבר הפשוט בעת הדעת והמורה דיווחה על הישגים טובים בנושא.
חברת "עת הדעת" מגדירה עצמה כסביבת למידה קונסטרוקטיביסטית עתירת טכנולוגיה מבוססת מחשבים ניידים, המקדמת הישגים לימודיים (מני –איקן ורוזן, 2011).
לדעתי, שיעורי עת הדעת המוכנים במתמטיקה למעשה מהווים מעין תחליף לשיעור פרונטאלי בלבוש דיגיטאלי , הם מעוררים עניין וסקרנות בקרב התלמידים , יש בהם מרכיבים מוטיבציונים שאין להקל בהם ראש , הם מפעילים את התלמידים , יוצרים למידה , מפחיתים בעיות משמעת ,משפרים מיומנויות חשיבה ,מובילים להישגים.
אין כאן מיומנויות מידעניות התלמידים לא הופכים להיות יוצרי תוכן. התוכנות סגורות ולא מאפשרות לפתח לומד המבנה את הידע שלו

דבר חשוב נאמר כאן מורים צריכים להיות עסוקים בהוראה, לא בפיתוח, מי שצריך לפתח הם המומחים הפדגוגיים והטכנולוגיים. עת הדעת אכן נותנת מענה לענין זה


סיגל ריינדרס-כפרי הערכת פרוייקטים חינוכיים

סיגל ריינדרס-כפרי מנהלת יחידת הערכה ומדידה באגף החינוך בעיריית הרצליה .עובדת גם בראמ"ה.
בהרצאתה הציגה לנו איך נתונים יכולים לשמש בסיס לתכנית עבודה במסגרת בית הספר.
איסוף נתונים מכניס שינויים.מיפוי מבחנים,ניתוח המידע המופיע במיפוי,הכנת תכנית עבודה ואז נוקטים בפעולה.כאשר רכז תיקשוב רוצה להוביל שינוי עליו לאסוף נתונים .(אין מדד לכל דבר,קשה למדוד שביעות רצון ועמדות) כדי לאסוף נתונים יש להגדיר אינדיקטורים.
מהו אינדיקטור? אינדיקטור הוא דבר המתאר באופן כמותי היבט מרכזי או תכונה בולטת.
דוגמאות לאינדיקטורים:הקשר, תשומות , תהליכים , תפוקות , תוצאות
שכיחים תהליכים תשומות והקשר . נדירים – תפוקות ותוצאות .
לכל אינדיקטור שנבחר יש לבנות קריטריונים ומשם למחוון. כדאי לבחור 3 אינדיקטורים מרכזיים.
יתרונות המחוון ככלי לתכנון והערכה - יגדיר את אכויות המורה המצופות , יצור שפה משותפת ברמת פיקוח וברמת מורה, יהווה מסמך לתכנון פעולות הערכה. ימקד את תהליך איסוף הנקודות . בסיס לגזירת תוכנית עבודה.
מהלך מומלץ ניהול מבוסס נתונים:
משימה
ריכוז האינדיקטורים
קיבוץ לקטגוריות תעדוף האינדקטאטוירם
בניית קריטריונים ל-3 אינדיקטורים מרכזיים
בניית מחוון
תכנון איסוף נתונים /ראיות
למידת הנתונים ופרשנותם
יציאה לתוכנית עבודה מבוססת נתונים
תוכנית עבודה בית ספרית.
בבניית התכנית יש להתייחס לשלוש רמות של יעדים:ברמת מורה,ברמת תלמיד וברמת בית ספר.
גם ההורים צריכים להיות שותפים בבניית התכנית.

אינדיקטורים... קריטריונים... אני מבולבלת ומנסה לעשות את ההבחנה ביניהן.


ההרצאה היתה מצויינת. החלק של תכנית העבודה עניין אותי ביותר - החלוקה ליעדים ברמת מורה,רמת תלמיד ורמת בית ספר. אני הייתי מוסיפה גם ברמת קהילה.
אין ספק שבהרצאה זו נחשפתי לרמת תכנון תכנית בית ספרית ברמה גבוהה.
איסוף הנתונים הראשוני שעשיתי יהווה בסיס לתכנית העבודה. אין ספק שמיקוד התכנית סביב שלושה אינדיקטורים יאפשרו לבנות תכנית טובה יותר.

בתחילת השנה בנינו תכנית תקשוב לביה"ס, אך היא כוללת בעיקר יעדים ומטרות.
בעקבות ההרצאה והמידע שנחשפתי אליו , אציע מהלך זה למנהלת בית הספר שלי לקראת כניסתו של בית הספר לתכנית התקשוב בשנה הבאה.
כדאי שנהיה מוכנים.

בעקבות הרצאתה של שירה ברויאר -מנהלת תיכון"פלך" ירושלים


 בית ספר לבנות "פלך" בירושלים קיים 45 שנה. המנהלת מגדירה אותו כבי"ס ממ"ד ייחודי -דתי,ציוני,פמיניסטי.עד לפני שנה למדו בביה"ס מכיתה ט'-יב'.השנה לומדות בו בנות החל מכיתה ז'. צוות המחנכות מורכב מבוגרות ביה"ס.
ביה"ס עיוני ברמה גבוהה.(סלקטיבי) הבנות מתקבלות לביה"ס לאחר מיון,מבחן קרני,מבחן ביהדות וראיון,תעודה של כיתה ח'.בנות שהציונים לא גבוהים מתקבלות בשל כישורים אחרים כמו מנהיגות.
יש 98% הצלחה בבגרות.
יש הרבה אתגרים בעבודה החינוכית לבניה של זהות נשית דתית דמוקרטית.הדבר מחייב פתיחות,אסור לזייף,כנות,אמון ,בטחון .תלמידה יושבת בצוות הניהול.המחנכות הן נשים. יש רב –אישה  – חנה דרייפוס.המורים המלמדים מתייעצים איתה.
טכנולוגיה בפלך:
השפה אחרת לגמרי בעידן המאה 21. הכנסת הטכנולוגיה לביה"ס היתה מהלך לא פשוט. הדברים קרו לאט. מצד אחד יש מסורת שלבית הספר , ויחד עם זאת יש מסורת של חדשנות.
פעלו בדרך של ניסוי כל הזמן יש תנועה והתחדשות.במשרד היה קל יותר להכניס את הטכנולוגיה ,הדבר הראשון(לאט ) מעבר למיילים.בשנים האחרונות אין טלפונים כמעט,100% מהמורים מכותבים במייל (תאי המורים ריקים),כמעט אין נייר שנכנס ויוצא.הודעות לתלמידים – עובדים במסרונים וכל מידע עובר ישירות לתלמידות. קשר עם הבוגרות – דרך ענן של גוגל בתוך שבועיים יצרו קשר עם 400 בוגרות

שימוש בטכנולוגיה בהוראה
המחשוב בבית הספר נכנס הכי חזק במדעים. מורים שלחצו לשינוי התרחש אצלם שינוי. לימודי פיזיקה קפצו מדרגה בעקבות המעבדה הממוחשבת  שהוכנסה בעקבות לחץ של המורה לפיזיקה.כל המדעים עברו להתנסויות ממוחשבות.הגדיל את כמות המעבדות.
·         המהפכה הטכנולוגית גם בתחום ההומניסטיקה, אפשר לצפות בסרטונים. עד הבגרויות לומדים בצורה ממוחשבת ולאחר מכן למידה פרונטאלית.
·         לימודי קודש – גם כאן מעבדים את הדיון ההלכתי הפילוסופי בתוך הכיתה. פרוייקט שו"ת שאלות ותשובות – נוצר מאגר גדול של שאלות ותשובות . הבנות לומדות להשתמש בזה.
אוצר החוכמה – מאגר מידע כולל גם ספרים לא הלכתיים , ספרים פילוסופיים, הבנות כותבות עבודת חקר נעזרות במאגרים הללו ויכולות לדלות מקורות ולהשוות.
·         אמנות- תולדות האמנות דרך מאגרי מידע של ציורים,סרטי וידאו.
·         מגמת קולנוע-תכנת עריכה
·         לוח חכם (שניים)- קיבלו תרומה והתקינו בכיתה ט כאן היתה הצגת עובדה למורים שיתמודדו עם קיומו של הלוח בכיתתם.
המנהלת מצטערת שלא חייבה השתלמויות במהלך המחצית.היו רק יומיים השתלמות.  ולמורים היה קושי.בהתחלה היה להם גם לוח נייד בכיתה אח"כ המורים התחילו לנסות הבנות עזרו להם.לאחר זמן היו מורים שלא הסכימו ללמד בכיתות עם לוח רגיל.הלוחות נשארו בכיתה ט' והבנות שלמדו בכיתה כזאת עברו לכיתה ללא לוח חכם.רכזת תיקשוב מנסה להעביר השתלמויות למורים. לאט לאט מורים מתקדמים.
"אין כמו הזמן להטמיע מציאות חדשה"
מחשוב התעודות – היה חלום. אין ציונים בכיתות ט'-י' רק הערכות. בכיתות יא'-יב' יש ציונים הכרחיים בלבד. לקראת הבגרות.חותרים לסקרנות לימודית ואינטלקטואלית.

כבוגרת החינוך הדתי איני מתחברת לסלקטיביות  הקיימת במוסדות דתיים  מעין אלה ובעיני , כאן מעין התנשאות  ויצירת חברה מפולגת ואליטיסטית . ככלל איני אוהבת את המיון והסלקטיביות הזאת בחינוך מכיוון שאני מאמינה שיש ליצור אינטגרציה. העבודה האמיתית בחינוך היא דווקא קידומם של אלה הזקוקים לתמיכה ולחיזוק ולא מיקוד העבודה בתלמידים מצטיינים.
לגבי הטכנולוגיה: אנו רואים שהמנהלת מעודדת שימוש בטכנולוגיה , דבר המוביל  לשינוי.
משפט חשוב שאמרה המנהלת ואעשה בו שימוש היה : "אין כמו הזמן להטמיע מציאות חדשה" .
חשוב שמנהל ביה"ס יוביל שינויים בבית ספרו וחשוב שמורים ישתלמו. 
בבתי הספר בהן אני מדריכה בקלות אפשר להבחין באותם המורים שעברו השתלמויות או למדו תקשוב.  גם אני חושבת שחשוב לחשוף את המורים לאפשרויות השימוש בטכנולוגיה בתחומי הדעת השונים ולגרות אותם על מנת שירצו להעז ולהשתמש.
השנה הדגמתי שיעור בנושא "משל יותם" באמצעות מצגת ברקו והפעלת התלמידים במשחקים הקשורים בנושא.
השיעור התקיים בבי"ס בו יש התנגדות רבה בקרב המורים להטמעת התקשוב. לאחר השיעור ניכרה התרגשות בקרב המורים. הם ביקשו שאלמד אותם לבנות שיעור כזה מעניין עם האפשרויות שהצגתי בפניהם.
אני מסכימה עם דברי המנהלת שיש  לקבוע עובדות בביה"ס,להכניס כלי תקשוב ובד בבד לשלוח מורים להשתלמויות

יום ראשון, 5 בפברואר 2012

בעקבות הרצאתה של יעל איילון-מנהלת בי"ס רמת החייל


תקשוב בבית ספר רמת החיל
ביה"ס ממוקם באזור סוציואקונומי גבוה המנהלת התחילה בסיוע הורים ביה"ס גדל,שכונה צעירה.צוות צעיר,מבנים ישנים בפיתוח.הכנסת התיקשוב לביה"ס היתה יוזמה של ההורים.ההורים שילמו 600 שקלים כדי להכניס חומרה,השתלמויות ממשרד החינוך.קיבלו הדרכה פרטית  במודל.בכל כיתת אם מחשב , מקרן וחיבור קווי.רכשו תוכנות: אופק,גלים ובריינפופ.סביבת העבודה: מודל במודל : מרחב בית ספרי,מרחב ניהולי,מרחב פדגוגי לכל מורה Com4com-מערכת דיוור ללא הגבלה
העבודה הניהולית נעשית בגוגל דוקס.הרשאה ניתנת למי שיכול לערוך. שאר הצוות יכול לצפות.
לרכזת התקשוב יש ראיה מערכתית והיא מציעה דרכים טובות יותר היא הציעה את הגוגל דוקס,זו לא היתה החלטה בית ספרית.שיבוץ לימי הורים נעשים בגוגל דוקס.למנהלת יש עזרה בהתקנה. גם לצוות יש עזרה-רכזת תיקשוב ומורות בצוות בעיקר הצעירות.השנה ראש העיר משקיע בתקשוב – מליון שקל לבית ספר.
הטמעת השינויים בבית הספר:
המורות התנגדו בהתחלה. זו עוד עבודה למורים.
·        מרחבי ניהול כיתה – באמצעות נאמני תקשוב.  עדכון שיעורי בית ולוח בחינות. בכל כיתה שני נאמני תקשוב.  לרכזת יש שעות והיא מסוגלת להדריך את הילדים. 
·        עתון בית ספרי  -  ועדות ילדים שכותבים עיתון  מנגנון זה מקדם את התקשוב. הילדים עוזרים לתלמידים.
·        כישורי חיים ושיחות רגשיות – הטמעה באמצעות ליווי. יועצת סגנית ומנהלת מלמדות יחד עם המחנכות. בנו תוכנית ושנתיים לימדו עם המחנכות .
·        הדרכה , הדרכה , הדרכה –  הדרכה אינטנסיבית ,הורדת התנגדויות.
·        השעות הפרטניות – מודל ללוות בשינוי מאד עוזר.
·        השתלמות מוסדית – מטלות תכנון יחידות הוראה מתוקשבות
·        צפיות בשיעורים – למידת עמיתים צפיות הדדיות .
·        עדכון תקופתי להורים
·        חלוקת תפקידים בתוך הצוות  (יום המחנך) מורים מוצאים לינקים ושולחת לכולן  חומרי גלם מקוונים מרוכזים אצל אחד. היועצת מכינה מערכים לכולם,תבחרו תכינו.
·        עקביות והתקדמות משנה לשנה ( פריסה שנתית של תכנית הלימודים )
·        שילוב מחשבים ניידים בהוראה –דיונים בצוות על נהלי השימוש

תפקיד של רכזת תקשוב –
רכזי תקשוב הם גם מדריכים, ומקבלת שעות מתוך המערכת. בונה יחד עם המדריכה תכניות עבודה. היא לא לבד.
מהפיכת התקשוב בביה"ס התמקדה בעיקר בכלים טכנולוגיים. בביה"ס היה חוסר נחת מהפדגוגיה לכן החליטו לעבור ללמידה קונסטרוקטיבית. המורה ישמש כמנחה והתלמידים יעבדו בצוותים ופחות בלמידה אישית. בבית הספר חשבו כיצד יוכלו לחבר בין הילדות הפיזית לבין מיומנויות המאה ה-21 ?בשלב זה החליטו שכל צוות ייקח מקצוע אחד ישנה אותו ויוליך אותו לכיוונים חדשים. מנסים למצוא איך משתמשים בטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה.לגבש אמירה.
המנהלת הציגה את תהליך הטמעת התקשוב בבית הספר שלה. נהניתי לראות מנהלת בית ספר שמספרת את הדברים מתוך מעורבות אמיתית. אני בטוחה שהדרך היתה רצופת משברים אך הנחישות בהובלתה של המנהלת הובילה את ביה"ס למקום בו הוא נמצא כעת.אני מדריכה בבתי ספר שונים וישנם מנהלים שהחיבור לתקשוב רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב. יש הרוצים אך לא ממש משקיעים משאבים וענין.
הטמעת התקשוב שהציגה המנהלת מזכירה  לי שתי סיטואציות בהטמעת תקשוב בבתי ספר:
האחת, השנה אני מדריכת תקשוב בבית ספר במרכז הארץ. ביה"ס, אותו אני מדריכה,  נכנס השנה לתכנית התקשוב. כמובן שביה"ס עובר את כל השלבים של קבלת האישורים.
מנהל ביה"ס פנה אלי וביקש ממני להכין יחד עם המורות 8 שיעורים מתוקשבים לכל כיתה. המורות נלחצו  האמת... גם אני. להכין 8 משימות ל-6 שכבות זה אומר 48 שיעורים. (וזה רק בתחום אחד)
קבעתי פגישות עם המורות,  הסברתי להן שהפדגוגיה קודמת לכל וביחד איתן  בניתי תכנית ל-8 שיעורים על פי נושאי הלימוד בתחום התוכן ולאחר מכן חיפשנו חומרים ברשת.
ומה קרה בסופו של דבר? כהשמורות התישבו לבנות את השיעורים , הן  פנו שוב ושוב לעזרתי , הן לא ידעו כיצד להתחיל והאם מה שהן מתכננות  אכן תואם את הדרישות.  כדי להרגיען הייתי צריכה להכין להן רשימת אתרים עד בסופו של דבר יצא שמי שהכין להן את השיעורים  הייתי אני...

הסיטואציה השניה שנזכרתי בה בעקבות הרצאה  היא שבבית הספר שבו אני מלמדת  אחד היעדים הוא הטמעת התקשוב בהתאמה למיומנויות המאה ה- 21.
המורים התבקשו להכין משימה מתוקשבת בכל מחצית  ושוב , הרכזת הייתה צריכה  לשבת עם המורים לכוון ולהדריך ,  אך לאט לאט מתוך הבנה ועבודת צוות משותפת נבנו המשימות המתוקשבות  והמורים בתקופה זו מתחילים להכנס עם התלמידים למעבדת המחשבים ליישום המשימות .

אני חושבת שמהפכת התקשוב אכן תצליח כי היא מאלצת את ביה"ס להשתנות ואם ביה"ס יקבל את הכלים המתאימים הוא יוכל לבצע מהפכה זו.

נכון שהעבודה רבה וניתקל בהתנגדויות רבות של מורים,  אך לאט לאט יהיה אפשר לחולל את השינוי.

יום שישי, 3 בפברואר 2012

גוגלה


ד"ר רינה מיכלוביץ ואיריס ים-כלים ממוחשבים לגיל הרך.
"לחנך את ילדינו לקראת המחר.להוציא באמצעות הכלים הממוחשבים את המטרות החינוכיות.חינוך מתחיל בגיל רך ילדים לא מגיעים ישירות למאה ה-21" כך פתחה ד"ר רנה מיכלוביץ את הרצאתה.
בהרצאתה העלתה ד"ר מיכאלוביץ מס' שאלות והציגה את תשובותיה:
למה אנו מחנכים?
לחינוך יש שני מרכיבים:
1. אוריינות לתרבות- הידע המצוי-עובדות ,מושגים,תכנים,מסורות ופתרונות טכנולוגיים מקובלים.אמצעי הביטוי:שפות,סמלים ונורמות התנהגות.
הערכים:ערכים מוסריים ואתיים,ערכי אומנות ואסתטיקה.

2. חינוך לכישורי חיים- ארבע קבוצות של כישורים:
כישורים בתחום האישי ,החברתי,הרגשי וכישורי חשיבה.
למה להתחיל ללמד תקשוב מגיל רך?
התקשוב וI CTשייכים לשגרת חיינו,לתרבות שלנו כיום.הכרה של נורמות להתנהגות נאותה ואתיקה.
מה ואיך בגיל הרך?
על ה"מה" למידה מתרחשת בעיקר תוך חיקוי ופעילות מעשית בסביבת החיים של הילד. – מה עושים המבוגרים. (דיואי)נרכשים:ידע,מיומנויות,שפות,נורמות ונטיות.
על ה"איך" – קאס ופוסט פיאז'יטניים: עקרון הM  הצבת משימות שיש לילד די"M" (Mental power-כח מנטלי לביצוע משימה חשיבתית כדי למצוא פתרון צריך שרשרת של משימות מנטליות)למלאן. יש לתת לילדים שרשרת של משימות קצרות על מנת שיוכלו לבצען.
עקרון ה-DAP – משימות תואמות התפתחות.יש לתת לילדים משימות דומות לשל אלה המבוגרים.
מה נציע להם?
בתחום הכלים,בידור לומדה והדרכה.בידור: להנאה,משחקי דמיון,יצירה וזריזות ידיים.לומדה והדרכה:גיל הרך:להקניית מושגים של צבע ,צורה ,מיון וכד' לכיתות א'-ב':תרגול קריאה וכתיבה,חשבון ותחומי דעת.
ישבו בגוגלה והבינו שחסר לילדים כלים כמו מבוגרים: ופיתחו את- גלה לי,מייל לי,כמה כמה,כתוב לי.
מטרות החינוך המתייחסות לתקשוב:
בחינוך יש מטרות קבועות-אלה מטרות העל ומטרות משתנות אלה הנגזרים. ומטרות נילוות.
הסדר יכול להיות שונה,פיתוח נטיות,פיתוח חשיבה, אוריינות לשפות, נורמות אתיקה והתנהגות,חקר,תקשורת גראפית,מיומנויות בשימוש בכלים אינטארקטיביים
מטרות נילוות:מיומנויות אינטלקטואליות,הרגלי למידה וידע בתחומים שונים.
גוגלה היא מערכת מסחרית. מטרתם לעשות שימוש בכלים אלה כבר בגיל הרך
גלה לימנוע חיפוש לילדים, המקביל למנוע החיפוש של Google. מאחר ורב ילדי הגן לא שולטים עדיין בקריאה, באמצעות גלה לי הילדים יכולים לחפש ולשלוף מידע אודות מגוון נושאים, המעניינים אותם. המידע מוצג לילדים באומר ובצליל ומלווה בסרטונים ובתמונות. בשימוש בגלה לי ניתן לפתח ולטפח כישורי אוריינות מידע ומיומנויות חשיבה.
מייל לי – דואר אלקטרוני לילדים, המאפשר לילדים לתקשר בכתב עם חבריהם לכיתה, עם הגננת/המחנכת ועם הוריהם, הוא מחנך לקיום תקשורת לא מילולית ומפתח את היכולת להשתמש בשפה הכתובה.
כמה כמה – גליון אלקטרוני המאפשר לילד לעקוב אחר אירועים ותופעות מחיי היום-יום שלו, לאסוף נתונים, לסכם אותם ולהסיק מהם מסקנות. כך ירכוש הילד כלים להתבוננות מושכלת בסביבתו תוך חיזוק היכולת של הילד למנות, למדוד ולסכם.
כתוב לי – מעבד תמלילים לילדי הגן, באמצעותו יכתבו כתיבה מותאמת לגילם, המעבד מציע לילדים שימוש גם בציור וקישוט בנוסף לכתיבה. בשימוש בכלי זה יבינו הילדים את השימושים השונים של הכתיבה: לצרכים אישיים (כתיבה על מנת לזכור דברים), בין אישיים (העברת הודעות) ולצרכי הציבור (כגון: שלטים וכרזות), וכמובן שימוש בכלי זה מקדם את השליטה באלף בית, תוך שימוש במקלדת וירטואלית ורגילה.
 בבית הספר בו אני מלמדת יש שיעורי מחשבים לילדי כיתות א'-ב' התלמידים נחשפים למשחקים ופעילויות ברשת בתחומי דעת שונים. בכיתות א' מתחילים לכתוב מעט בוורד ובכיתה ב' כותבים סיפורים ומכינים מצגת "אלבום משפחה"
התרשמתי מאוד מהכלי , המצאה נהדרת. יש כאן סביבה בטוחה לילדים בגיל הרך מעין "גן בטוח" ואכן תוך כדי הלמידה הילדים נחשפים לכלים אשר מכינים לעתיד.
הקניית מיומנויות שימוש בכלים אינטראקטיביים (הכרת המחשב וסביבתו).
- פיתוח כישורי אוריינות מידע ומיומנויות חשיבה.
- פיתוח וטיפוח סקרנות אינטלקטואלית.
- פיתוח וקידום השימוש בשפה הכתובה והדבורה ושפת סימנים גרפיים.
- הקניית הרגלים חברתיים כגון: שליחת מייל ביום הולדת, בזמן מחלה ועוד.
- קידום השליטה במיומנויות האלף – בית בקרב הילדים.


בשנה הבאה תיפתח אצלנו חטיבה צעירה. אחת ההמלצות שלי תהיה להכניס את "גוגלה" לילדי הגן וכיתות א'-ב'
 








יום ראשון, 8 בינואר 2012

בעקבות הרצאתו של פרופ' יואב יאיר


ביום חמישי 1/12/11 שמענו את הרצאתו של פרופ' יואב יאיר בנושא: דילמות והרהורים על קריאה בעידן הדיגיטאלי.
פרופ' יואב יאיר הינו דיקן פיתוח טכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה.
פרופ' יאיר פתח בשאלה מהי קריאה? לשם מה אנו קוראים?
כולנו מסכימים שקריאה מטרתה : רכישת ידע, העשרת הידע על העולם, העשרת עולמנו הפנימי, הפעלת הדמיון, מאפשרת ניתוק וחדווה של התבודדות.היום ניתן לקרוא ספרים במדיה הדיגיטאלית ולא רק ספרים מודפסים.הספרים הדיגיטאליים הפכו נגישים לכולם אפשר לקרוא אותם במחשב הנייד , באייפד, בנטבוק, באייפון ועוד.
האם הספרים המודפסים ייעלמו בקרוב? פרופ' יאיר טוען שצפוי קיום מקביל של ספרים דיגיטאליים ומודפסים לפחות עוד 25 שנה.לדעת פרופ' יואב יאיר הספר האלקטרוני הנייד מחולל מהפכה בדומה לזו של המצאת הדפוס ע" גוטנברג.
בעקבות מהפיכה זו עולות כמה שאלות:
מה יקרה לספריות? כיצד תיראה הספריה העתידית?
והתשובה:ספריה תשמש כמוקד מידע ותמיכה לחיפוש מקוון,לאתרי מדע ולארכיונים דיגיטאליים.הספריה תהפוך למקום מפגש ומרכז לקהילה. כדאי לאפשר ספריות ניידות.(קיימות במספר מקומות בארץ)
מה יקרה להוצאות לאור?
והתשובה:המולו"ת בעידן הדיגיטאלי הופכת לדבר לא פשוט ומלחיץ יש ענין של זכויות יוצרים,העתקות פיראטיות,העדפות של הציבור.הם יצטרכו להתמודד עם המהפיכה ולהוציא לאור גם ספרים דיגיטאליים.
מה היתרונות של ספרים דיגיטאליים באקדמיה?
והתשובה:נגישות, מאפשרים חיפוש-מציאת מידע רלוונטי,קריאה פעילה, עדכון מהיר של הטקסט, יכולת חיפוש מובנית, כל חומרי הלימוד על אותה פלטפורמה.
עולים גם החששות הבאים: האם התלמידים קוראים או רק סורקים-יוצר רדידות אין קריאה מעמיקה,הסחות דעת-אין מיקוד בטקסט.
בסיכום ההרצאה אמר פרופ' יאיר: "אנחנו בתקופת מעבר". ספרים דיגיטאליים הם הדבר הבא.יש להיערך לטווח הארוך.לחשוב על הקורסים העתידיים שיערכו.מחקרי שדה מקדימים ופיילוטים הם תנאי הכרחי להצלחה כמו-כן הכרה ולימוד מנסיונם של אחרים.
הרצאה מרתקת.
בבית הספר בו אני מלמדת אין עדיין שימוש בספרים דיגיטאליים. התלמידים משתמשים בספרים מודפסים העולים כסף רב.
לעיתים רחוקות מאוד ומורה אחד או שניים משתמש בספר דיגיטאלי להצגת נושא נלמד בשיעור .

לדעתי הספר הדיגיטאלי הוא אכן הדבר הבא.
משרד החינוך הרי אוסר בימינו לכתוב בספרים. תנו לילדים מחשבים בבית הספר ונוכל להשתמש בספרים הדיגיטאליים הקיימים. שימוש בספרים דיגיטאליים יכול לדעתי לשדרג את ההוראה ספרים שיקשרו לתחומים נוספים ולהפעלות יהיו הרבה יותר מעניינים ואינטראקטיביים.
השינוי אכן מתרחש לאט .כולי תקווה שבתי בת ה-10 תלמד באמצעות ספרים דיגיטאליים ובמקום לסחוב תיק עמוס בספרים. היא תקבל מענה בביה"ס או תיקח עימה את הטאבלט שלה...
לגבי ספרי קריאה יש לי בעיה, אני אוהבת ספרים מושבעת. אני קונה ספרי קריאה למרות שאני יכולה להשאילם בספריה העירונית.
אין כמו הזמן שאני מסתובבת בחנות הספרים הופכת בספרים ובוחרת את הספר שאקנה היום.
אין דבר המשמח אותי יותר מלהעביר את כרטיס האשראי שלי בחנות הספרים.
איך אוכל להניח על השידה שלי מכשיר אלקטרוני ולא ספר? איך אוכל להשוויץ ולומר שהורדתי את הספר של רם אורן ולא "רכשתי את הספר של רם אורן"?
לדעתי יקח זמן רב עד שספר דיגיטאלי יחליף ספר כתוב.
אנחנו עם הספר,לא?
ומה עם הציבור הדתי זה שבשבת לא יכול להשתמש בספר דיגיטאלי?